בצומת רחוב אגניאטיה ורחוב פאלון פטרון ג'רמנוס, בין כנסיית פאנגיה גורגופיקוס וכנסיית איפאנטיס, נמצאת הכנסייה הקטנה של מטמורפוזה טו סוטירוס, השייכת לסגנון אדריכלי נדיר, האחד של טטרה-ניצ'ק: בתוך הריבוע יש ארבעה נישות חצי-קירקולריות, אחת מהן היא הקשתות הקדושות, אשר היא חצי-חצי-מושת. בצד המערבי של הבניין יש נרתקס מצורף, שהוא תוספת מאוחרת יותר (שנבנתה בשנת 1936). המקדש הראשי מכוסה בכיפה מתומנת גדולה וגבוהה, המעוטרת בקשתות רצופות ובלבנים למחצה. קירות האנדרטה שנוצרו על ידי בוץ מורכבים מחימר (כלומר, מחימר). אבנים בבסיס ובלבנים בחלק העליון.
הזיקפה של כנסיית מטמורפוזה, על פי מטבע שנמצא על הכיפה, נעשתה בסביבות 1350. ראוי לציין שבתוך הכנסייה, מתחת לרצפת הקשת הצפונית והדרומית, הנרתקס, כמו גם האזור שמסביב לבניין, נמצאו קברים, שמובילים למסקנה שזה היה במקור אנדרטה בקבר. יתר על כן, הוא התגלה כמקדש קטן, שהיה קדושת המקדש; שתי כתובות חדות הראו כי המקדש נבנה לכבוד פאנגיה. במהלך הכיבוש הטורקי, זה בטוח שהאנדרטה לא הוסבה למסגד מוסלמי, כנראה בגלל קנה המידה המוגבל שלו או בגלל העובדה שהיא הייתה ממוקמת במחוז הנוצרי של פנגודה ובתוך חצר בית.
בתוך הכנסייה של מטמורפוזה, בחלק של הכיפה, יש ציורי קיר שמורים, אשר מתוארכים בחזרה ל בין 1350 ו-1370. בחלק העליון של הכיפה, היא מתוארת עלייתו של ישו המשיח ועוקבת באזור הבא פנגיה עם Apostoles, מלווה בתיאורים של השמש, ירח ורוחות מובנות. בין חלונות הכיפה מוצגים שמונה נביאים, בעוד שבבסיסם יש ייצוג של המיסה הקדושה עם בישופים, דיונים, כורים ומאמינים רבים.